בולענים
ב- 2014 נפער בולען בחוף מינרל בים המלח ו"בלע" לתוכו את כל מה שהיה על פני השטח, מגרש חנייה ובניינים. הבולענים הם תופעה שהתרחשה כתוצאה מירידה במפלס ים המלח. תופעה זו גרמה לחוסר יציבות כלכלית באזור, חקלאים נטשו את מטעי התמרים שלהם, יזמים הקפיאו את תכניות הפיתוח הכלכלי באזור. 

 

מהו בולען וכיצד הוא נוצר?

בולען הוא שקע טבעי שנוצר בקרקע, כמו בור ענק שנפער לפתע. בדרך כלל, בולענים נוצרים באזורים שבהם הקרקע מורכבת מסלעים מסיסים כמו גיר, קירטון או מלח. כאשר מי גשמים חודרים לקרקע, הם ממיסים בהדרגה את הסלע ויוצרים חללים תת-קרקעיים. בשלב מסוים, תקרת החלל לא יכולה לשאת יותר את משקל הקרקע שמעליה, והיא קורסת פנימה. זהו הרגע שבו נוצר הבולען הנראה על פני השטח.

 

מה הקשר בין בני אדם להיווצרות בולענים?

 

פעולות אנושיות יכולות להשפיע מאוד על היווצרות בולענים. במקומות רבים בעולם, וגם בישראל, בני אדם שואבים כמויות גדולות של מים ממאגרים תת-קרקעיים, כמו למשל מים מתוקים מים המלח. שאיבת המים גורמת לירידה של מפלס מי התהום. כתוצאה מכך, המים שהיו מתחת לפני השטח ולאט לאט המיסו את הסלע, נעלמים, והחללים התת-קרקעיים נשארים ריקים. ללא תמיכת המים, החללים האלה קורסים מהר יותר ויוצרים בולענים. לכן, שמירה על מאגרי המים הטבעיים היא חיונית למניעת תופעה זו.

 

מה קורה בים המלח?

 

בעשורים האחרונים, מפלס מי ים המלח יורד בקצב מדאיג, כתוצאה משאיבת מים מנהר הירדן והזרמתם לצריכה חקלאית וביתית, וכן מפעולות של מפעלי האשלג, המייבשים בריכות גדולות בתהליך הפקת מינרלים. ירידה זו גורמת לקו החוף של הים לסגת, וכך נחשפים שטחים חדשים לאדמה שמתחתם, הכוללים שכבות עבות של מלח מתחת לפני הקרקע.

כאשר מים מתוקים (כגון מי גשמים או מים משיטפונות) מחלחלים לתוך הקרקע באזור זה, הם פוגשים את שכבות המלח העמוקות. בניגוד למי הים המלוחים, המים המתוקים ממיסים את שכבות המלח הללו בקלות. תהליך ההמסה יוצר חללים תת-קרקעיים, ממש כמו מערות נסתרות, מתחת לפני השטח. בשלב מסוים, הקרקע שמעל החללים הללו הופכת להיות דקה וחלשה מכדי לשאת את משקל עצמה, והיא קורסת פתאום, מה שיוצר את הבולען. התופעה מהווה סכנה ממשית באזור הים, וניתן לראות בולענים רבים לאורך קו החוף.

 

הסיבה המרכזית להיווצרות בולענים בים המלח:
ירידה חדה ומתמשכת במפלס ים המלח גורמת לשינוי במאזן המים התת־קרקעיים באזור.

פירוט התהליך:

ירידת מפלס ים המלח
מאז שנות ה־60 מפלס ים המלח יורד בקצב של כ־1 מטר בשנה, בעיקר בגלל:

• הטיית מי הירדן ומקורות מים אחרים

• שאיבת מים לשימוש חקלאי ותעשייתי

• התאדות מוגברת

חדירת מים מתוקים לתת־הקרקע

• עם נסיגת קו החוף, מים מתוקים (מי תהום, מי שיטפונות ונגר עילי) חודרים לאזורים שבעבר היו רוויים במים מלוחים.

המסה מהירה של שכבות מלח תת־קרקעיות

• מתחת לקרקע באזור ים המלח מצויות שכבות עבות של מלח (הליט).

• מים מתוקים ממיסים מלח במהירות רבה → נוצרים חללים תת־קרקעיים גדולים.

קריסת הקרקע ויצירת בולען

כאשר החלל גדל והתקרה שמעליו נחלשת, הקרקע קורסת בפתאומיות ונוצר בולען.

מאפיינים ייחודיים לבולעני ים המלח:

• אינם קשורים לפעילות געשית

• מופיעים בפתאומיות וללא אזהרה מוקדמת

• נפוצים במיוחד לאורך החופים, כביש 90, שמורות טבע ואזורים חקלאיים

• מספרם גדל עם המשך ירידת המפלס