שלום בין עמים ובין אנשים

שלום הוא ערך חשוב המבטא מצב שבו מתקיים שקט וביטחון, אך הוא כולל גם הבנה וכבוד הדדי. מדינות רבות בעולם הקימו לאחר מלחמת העולם השנייה את האו"ם כדי “להפסיק מלחמות בין מדינות ולספק בסיס לדיאלוג בין-לאומי” he.wikipedia.org. זאת הוכחה לכך שברמה המדינית העמים מבינים שעל מנת לשמור על שלום הם צריכים לדון ולחתום על הסכמים. מצד שני, שלום אמיתי תלוי גם ביחסים היומיומיים בין בני אדם – בסובלנות, הקשבה ואמפתיה. במאמר זה נבחן את שני ההיבטים של השלום: אחד ברמה המדינית ואחד ברמה האישית, נדבר על אינטרסים משותפים שמקדמים שלום (כגון שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי), וגם נעסוק בחסמים שמעכבים אותו (כמו דעות קדומות ופחד). נסיים במסר מעורר תקווה לעתיד טוב יותר.

 

שלום בין עמים

שלום בין מדינות מושג בדרך כלל באמצעות הסכמים ופסקי-אש בין הממשלות. כך, למשל, במסגרת הסכמי אוסלו (1993) הכיר הארגון לשחרור פלסטין במדינת ישראל ולישראל בכלי ההסכמה עם הפלסטינים he.wikipedia.org. בנאום בוושינגטון ד”ס, בהסכם הראשון ב-1993, האש"ף וישראל הכירו זו בזו והסכימו על הקמת הרשות הפלסטינית he.wikipedia.org. דוגמה חשובה נוספת היא הסכם קמפ דייוויד (1979): ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארה"ב ג'ימי קרטר חתמו על הסכם שלום בהאג ה-לבן ב-26 במרץ 1979 he.wikipedia.org. הסכם זה סיים מלחמה ארוכה בין המדינות וקבע גבול חדש בין ישראל למצרים he.wikipedia.org. דוגמה נוספת: הסכם השלום עם ירדן ב-1994, שנחתם ב-26 באוקטובר 1994, וסידר את היחסים והגבולות בין המדינות he.wikipedia.org. גם בשנים האחרונות הושגו הסכמים אזוריים כגון הסכמי אברהם (2020) לנורמליזציה עם איחוד האמירויות וכתר מג'יק he.wikipedia.org.

בין הגורמים המקדמים שלום בינלאומי נכללים:

• הסכמים וחתימות – חתימת חוזים רשמיים שבהם כל צד מתחייב להפסיק עימותים ולשתף פעולה he.wikipedia.orghe.wikipedia.org.

• פסקי-אש ומשא ומתן – הפסקות אש בזמני משבר או מלחמה, המשאירות פתח לשיחות בין הצדדים במקום ירי.

• ארגונים בינלאומיים – מוסדות כמו האו"ם שנוצרו כדי לסייע בדיאלוג וליישב סכסוכים he.wikipedia.org.

 

שלום בין אנשים

במקביל, שלום אמיתי מתבטא ביחס האנושי בין אנשים – בבית הספר, במשפחה, בחברה. סובלנות היא מפתח לשלום אישי: היכולת לקבל ולהעריך אנשים אחרים גם אם הם שונים מאיתנו. כפי שאמר הקיסר הרומי קיקרו: “אין דבר מושך יותר באדם מאשר אדיבותו, סבלנותו וסובלנותו.” he.wikiquote.org השאיפה הזאת חשובה: אם כל תלמיד ילמד לכבד את חברו, הסיכוי לריבים קטן. הקשבה ואמפתיה מחזקים גם הן את השלום בין אנשים. סופר עפר גרוזברד מדגיש: “למד להיות אמפתי גם כשאינך בהכרח מסכים.” he.wikiquote.org. כלומר, גם כשדעותינו שונות, נוכל להבין את עמדת האחר. מחקרים מראים שבאופן טבעי נוח לנו יותר להזדהות עם אנשים שהם “כמונו”, ולכן חשוב לצאת מאזור הנוחות הזה כדי לפתח אמפתיה אמיתית כלפי אחרים.

בין הערכים שמעודדים שלום בין אנשים ניתן למנות:

• סובלנות – קבלה של האחר והזכות להיות שונה.

• הקשבה ודו-שיח – דיבור פתוח ושיתוף רגשות במקום קנאה ושנאה.

• אהבת הזולת וחמלה – לדאוג לרגשותיו של האחר פשוט כי הוא אדם.

 

אינטרסים משותפים מקדמים שלום

עסקים משותפים ומיזמים חוצי גבולות מקרבים בין עמים. שיתוף פעולה כלכלי יוצר תלות הדדית שמקטינה קונפליקטים. למשל, בסביבה האזורית נבנו פרויקטים משותפים לספק אנרגיה: מצרים וישראל, שבעבר נלחמו זו בזו, יצרו תלות הדדית בענייני גז טבעי. המחקר מראה כי שיתוף פעולה זה הגביר סובלנות בין המדינות brandeis.edu. פעילויות תרבותיות וחינוכיות – חילופי סטודנטים, תיירות ליעדי מורשת משותפת ותוכניות חילופי נוער – מחברות בין אנשים. ברגע שסוחרים ומשקיעים במדינה אחרת, או שולחים תלמידים לבית ספר במדינה אחרת, הקשרים בין האזרחים מתחזקים והאינטרסים משותפים מתחזקים. כל מיזם משותף שכזה תורם למודעות שאנו “כולם באותו סירה” ואנחנו יכולים להרוויח מהמשך השלום.

גורמים שמעכבים שלום

לצד זאת קיימים חסמים שיכולים לחבל בשלום:

• דעות קדומות ושנאה – חוסר הסובלנות מביא להסתגרות ופחד. הרב מלובביץ’ הזהיר: “חוסר סובלנות הוא ליבת הרוע… המוצא היחיד שלנו הוא ללמוד חמלה ללא סיבה.” eol.co.il. כאשר אדם רואה באחר איום או מחויב “להשלים” למען אינטרס מסוים, קשה להגיע להבנה.

• פחד וחוסר אמון – כשאנחנו מפחדים מהשונה, קשה לנו להאמין שהשני באמת רוצה שלום. רוח הפחד יכולה לגרום לעוינות מיותרת.

• השכלה ופוליטיקה שלילית – מנהיגים המעודדים כוח ואיבה, ותקשורת שמפיצה דיסאינפורמציה, מחזקים מחסומים. גם חוסר שוויון כלכלי והיעדר תקשורת ישירה (כמו גירושים חברתיים) עלולים להעצים קיר בלתי נראה בין אנשים ועמים.

 

תקווה לעתיד

למרות הקשיים, יש סיבה לאופטימיות: כל אחד מאיתנו יכול לתרום לשרשרת השלום. כשאנחנו בוחרים לשמוע ולהבין את השכן שלנו, לא רק שהקונפליקט הקטן נסגר – אבל אנו יוצרים השראה בכללם. כמו שאמר מהטמה גנדי: “הייה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם.” he.wikiquote.org. מלים קטנות של חסד, חיוך והקשבה יכולות להדליק נשמה של שלום. אם נזכור שכל בני האדם חולקים את אותם צרכים בסיסיים, נוכל לבנות עולם שבו מדינה אחת לא מאיימת על אחרת, ואדם אחד לא מתעלם מהשני. השלום מתחיל בכל אחד מאיתנו – ומהצעד הבא שלנו לעבר ההבנה והכבוד ההדדי. ביחד, בידיים שלובות של צעירים וצעירות כמו אתם, אפשר ליצור עתיד טוב יותר לכולנו.