מבוא – על מה אנחנו מדברים?

מפגש התרבויות הוא אחד הקווים הבולטים בתבנית הנופאדם של ארץ ישראל משחר ההיסטוריה. מפגש התרבויות העכשווי בארץ ישראל יוצר מציאות רב-תרבותית בכל בית ספר, בכל ישוב ובמדינת ישראל כחברת-על. סדנה זו מכוונת להבחין ברב-תרבותיות זו, ללמוד אודותיה ולדון במשמעויות של מציאות זו.

המציאות הרב-תרבותית של החברה הישראלית טומנת קושי בסיסי, היוצר מתח  נתון בכל מסגרת חברתית – בכיתה, בקהילה ובכלל החברה הישראלית. המתח פוגם באפשרות להבחין ביופי ובעניין שבכל תרבות, בדרכי החשיבה והיצירה הייחודיים לה. אלה עשויים להעשיר ולהועיל לכל אחד ולתרום יחדיו לחברה עשירה ומגוונת, המותאמת למציאות הדינמית של העידן המודרני. היות שהמתח נובע כנראה מהבלתי מוכר, היכרות עם ה"אחר" עשויה לצמצם אותו וגם לאפשר הבחנה בייחודיות של "האחר".מכאן שהגישה ההולמת את המציאות  הרב-תרבותית של החברה הישראלית היא "סובלנות פעילה": גישה סובלנית הכרוכה עם נכונות להכיר, והכרת ה"אחר" הלכה למעשה. קושי נוסף שעולה שעה שמבקשים לדון במפגש התרבויות שבמדינת ישראל הוא שחלק ממפגשים אלה כרוכים במתחים פוליטיים: ניגוד-אינטרסים, או תחושות  איום שונות (ראה פירוט בהקדמה). צירוף המתחים הבין-תרבותיים והפוליטיים יכול לרסק את המסגרת החברתית – מרמת הכיתה עד רמת המדינה. הגישה הסובלנית והכרת הצרכים/האינטרסים של "האחר" בנדבך הפוליטי, אינה אומרת בהכרח לוותר ולהיענות להם, אלא מאפשרת שיקול דעת - היכן ניתן ואפשר להתגמש, תוך עמידה על  הצרכים/אינטרסים "שלי", ברוח "מעמדו הכפול של האדם בחברה" (זכאי למימוש עצמי מחד, ושייך ולכן מחויב לחברה מאידך).

לכן, מתחזקת החיוניות של גישת הסובלנות הפעילה לחיזוק הלכידות החברתית.