סובלנות, חופש ביטוי ופלורליזם

​

סובלנות, חופש הביטוי ופלורליזם הם שלושה עקרונות יסוד בחברה דמוקרטית, המבטיחים את קיומה של שיחה פתוחה, מגוונת ומכבדת בין בני האדם. סובלנות היא היכולת לקבל ולכבד דעות, אמונות, מנהגים ואורחות חיים השונים משלנו, גם אם איננו מסכימים איתם ואף אם הם מנוגדים לערכינו האישיים. היא מהווה תנאי בסיסי לקיום חיים משותפים בחברה מגוונת ומונעת הידרדרות לעוינות או לאלימות.

חופש הביטוי הוא הזכות להביע דעה, לפרסם רעיונות ולהעביר מידע ללא חשש מצנזורה או ענישה מצד השלטון או קבוצות כוח אחרות. חירות זו מאפשרת ביקורת על השלטון, קידום רעיונות חדשים ושיח חברתי פתוח. עם זאת, ברוב המדינות חופש הביטוי מוגבל כאשר מדובר בדברי הסתה, פגיעה בביטחון המדינה או פגיעה חמורה בזכויות הזולת.

פלורליזם הוא ההכרה בערך הרבגוניות בחברה – מבחינה תרבותית, דתית, פוליטית וחברתית – וקבלת העובדה שדעות שונות יכולות להתקיים זו לצד זו. חברה פלורליסטית לא רק מאפשרת ביטוי של מגוון קולות, אלא גם רואה במגוון הזה מקור לעוצמה, יצירתיות וחוסן חברתי.

הוגים רבים הדגישו את חשיבותם של ערכים אלו. הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה־18, וולטר, אמר: "איני מסכים לשום דבר שאתה אומר, אך אני מוכן למות כדי להגן על זכותך לומר את הדברים". אמירה זו מבטאת את הרעיון שחופש הביטוי אינו מותנה בהסכמה עם תוכן הדברים, אלא בזכות הבסיסית של כל אדם להביע את דעתו. לעומתו, אך ברוח דומה, אמרה המהפכנית המרקסיסטית היהודייה רוזה לוקסמבורג: "חירות היא תמיד אך ורק חירותו של מי שחושב אחרת". היא הזהירה מפני מצב שבו חירות ניתנת רק לתומכי השלטון או לקבוצת רוב, וטענה שחירות כזו היא אשליה ולא חירות אמיתית.

באמצעות סובלנות, חופש ביטוי ופלורליזם, חברה יכולה להתמודד עם מחלוקות וקונפליקטים באופן בונה, לקדם חדשנות ולשמור על חירות אזרחיה. שלושת העקרונות הללו משלימים זה את זה ומבטיחים שמגוון הקולות והדעות יישמעו, גם כאשר הם שונים ואף מנוגדים זה לזה.