חקלאות מדרגות מסורתית 

חקלאות מדרגות נחלקת לשני סוגים:

• חקלאות שלחין – חקלאות המבוססת על השקיה מלאכותית. בימי קדם השתמשו במי מעיינות לצרכי שתייה וחקלאות. את המים העבירו מהמעיין באמצעות חציבת ניקבה שתפקידה להעביר את המים אל בריכת אגירה ומשם באמות מים (תעלות) אל שטחי החקלאות. ההשקיה נעשתה בשתי צורות: הצפת החלקות, והעברת המים מאמת המים המרכזית לאמות מים משניות עד לערוגות. בחקלאות שלחין השתמשו בגידול ירקות הצורכים יותר מים.

• חקלאות "בעל" – "בעל" היה אל הגשם הכנעני. חקלאות מבוססת על השקיה טבעית של מי גשם. מי הגשם שימשו לגידולים שאינם צורכים כמות גדולה של מים כמו למשל עצי פרי,  זיתים, תאנים, חרובים וכו... וכן לגידולים של מיני דגן כגון: חיטה, שעורה, שיבולת שועל וכו...

התנאים הפיזיים של ההר: הקימוט, השיפוע, שכבות המסלע המגוונות (קשה, רך) וסוג הקרקע, אפשרו קיום של חקלאות מדרגות. במקומות בהם "נשטף" הסלע הרך ונחשף הסלע הקשה נוצרו מדרגות טבעיות, באמצעות בניה של קירות תמך  (טרסות) המונעות את סחיפת הקרקע נוצרו חלקות חקלאיות. רוב שטחי ההר גידלו גידולי בעל שכן רוב המדרונות הם מעבר ליכולת ההשקיה של המעיינות. התוצרת החקלאית העיקרית בהר היא דגן, תירוש, ויצהר, ומהם מפיקים קמח, יין ושמן זית. חלקים אחרים של הר שימשו לצרכי רעייה.

 

מושגים

ניקבה :  מעיין שהורחב ע"י חציבת מערה בהר כדי להגביר את שפיעתו

טרסות: קירות תמך העשויים אבן שמטרתם לחסום את הקרקע ולמנוע ממנה מלהיסחף מטה.