המעמד המשפטי של שטחי יהודה ושומרון

המעמד המשפטי של שטחי יהודה ושומרון, המכונים גם הגדה המערבית, הוא סוגיה מורכבת ומחלוקתית. לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967, ישראל כבשה את השטחים מידי ירדן. עם זאת, היא לא סיפחה אותם באופן רשמי (למעט מזרח ירושלים). המצב המשפטי כיום מבוסס על שילוב של הדין הבין-לאומי, הסכמים בין-לאומיים (כמו הסכמי אוסלו) והחקיקה הישראלית.

על פי המשפט הבין-לאומי, קיימות מספר גישות:

גישת הכיבוש הצבאי: רבים בקהילה הבין-לאומית רואים בשטחים שטח כבוש. על פי אמנת ז'נבה הרביעית, כוח כובש אינו רשאי להעביר אוכלוסייה משטחו לשטח הכבוש, מה שיוצר בעיה משפטית בנוגע להקמת ההתנחלויות/התיישבות יהודית.

גישת שטחים במחלוקת: ישראל אינה רואה עצמה כ"כוח כובש" אלא כבעלת שליטה בשטחים שמעמדם המשפטי עתידי להיות מוכרע במשא ומתן. ב- 1950 ירדן מספחת את השטח של יהודה ושומרון ומכנה אותו הגדה המערבית(של הירדן) הסיפוח התקבל על ידי בריטניה עירק ופקיסטאן, ישראל התנגדה לסיפוח.

התפתחות הגישות הפוליטיות והביטחוניות בימין ובשמאל

היחס לשטחי יהודה ושומרון התפתח בצורה משמעותית עם השנים ומתבטא בצורה בולטת במחלוקת בין הימין והשמאל.

גישת הימין: בתחילה, רבים בימין ראו בכיבוש הזדמנות לשמר את שליטת ישראל על שטחים בעלי חשיבות היסטורית ודתית. עם השנים, גישה זו התחזקה, והפכה למזוהה עם בניית התנחלויות מתוך תפיסה אידיאולוגית. הימין רואה בשליטה בשטחים חיונית לביטחון המדינה, בטענה שהם מספקים עומק אסטרטגי חיוני נגד איומים מהמזרח.

גישת השמאל: בתחילה, גישה זו הייתה מאופיינת בתמיכה בהחזרת השטחים תמורת שלום. במהלך השנים, היא הפכה להיות מזוהה יותר עם רעיון שתי מדינות לשני עמים. השמאל רואה בהתנחלויות מכשול לשלום וחושב שהמשך השליטה בשטחים מהווה נטל ביטחוני, כלכלי ומוסרי על ישראל.

 

השפעת אירועי 7 באוקטובר 2023

אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה בעזה שפרצה בעקבותיהם יצרו טלטלה עמוקה בדיון על עתיד יהודה ושומרון, והביאו לשינויים בתפיסות הפוליטיות והביטחוניות.

• התחזקות גישת הימין: המתקפה מצד עזה, שפונתה מהתנחלויות ישראליות בשנת 2005, חיזקה בקרב רבים בימין את התפיסה כי נסיגה משטחים אינה מביאה ביטחון אלא יוצרת סכנה ביטחונית מיידית. גישה זו התחזקה עוד יותר, וקריאות לספח חלקים מהשטחים או כולם, ולהרחיב את ההתנחלויות, התחזקו. מבחינה ביטחונית, האירועים נתפסים כהוכחה לכך ששליטה צבאית מלאה על השטחים היא חיונית למניעת אירועים דומים.

• התמתנות ושינוי בתפיסת השמאל: אירועי 7 באוקטובר אתגרו באופן משמעותי את התפיסה שהחזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית תחת סידורי ביטחון תביא שלום יציב. רבים בשמאל החלו לבחון מחדש את ההיתכנות המעשית של פתרון שתי המדינות במתכונתו המסורתית. בעוד שהרעיון נותר בעינו אצל רבים, הדגש עבר לחיפוש אחר מודלים חדשים או סידורי ביטחון מחמירים שיכולים להבטיח את ביטחונה של ישראל בצורה טובה יותר. הדיון נסוב כעת על היחס שבין ביטחון לבין פתרון מדיני, והקושי למצוא פתרון שיענה על שני הצרכים.