רצועות האורך של ישראל 

​

רצועות האורך של מדינת ישראל מתייחסות לחלוקה גאוגרפית אורכית של המדינה, כלומר, חלוקה מצפון לדרום, המשקפת הבדלים טבעיים וגיאוגרפיים משמעותיים. באופן כללי, נהוג לחלק את ישראל לשלוש רצועות אורך עיקריות, המקבילות במידה רבה למבנה הטופוגרפי (צורת פני השטח) שלה:

• רצועת מישור החוף: רצועה צרה וארוכה הנמשכת לאורך חוף הים התיכון. מאופיינת בקרקעות סחף פוריות, אקלים ים-תיכוני נוח, וריכוז אוכלוסייה גבוה. כאן ממוקמות הערים הגדולות של ישראל והתשתית הכלכלית המרכזית.

• רצועת ההר המרכזי (הרי יהודה ושומרון, הגליל): רצועה הררית גבוהה המהווה את עמוד השדרה של המדינה. מאופיינת בפסגות גבוהות, עמקים צרים וקניונים. אזור זה עשיר במשאבי טבע (למשל, מחצבות) ובעל חשיבות היסטורית ודתית רבה. האקלים באזור זה קריר ויבש יותר ממישור החוף.

• רצועת הבקע הסורי-אפריקני (בקעת הירדן, ים המלח, הערבה): השקע הטופוגרפי הגדול בעולם, המהווה את הגבול המזרחי של ישראל. מאופיין באקלים מדברי קיצוני, טמפרטורות גבוהות, ומשאבי טבע ייחודיים (כמו ים המלח). האזור משמש לחקלאות מדברית, לתיירות ולכריית מינרלים.